השנה האחרונה הייתה רצופה באירועי סייבר משמעותיים בחברות טכנולוגיה אשר השפיעו באופן ישיר על לקוחות אותן חברות, החל מדלף מידע רגיש, המשך בהשבתה של שירותים קריטיים וכלה בשימוש ב"דלת" שהפריצה פתחה לצורך דילוג לתוך המערכות הקריטיות של הלקוחות.
האירוע האחרון שסוקר בהרחבה היה הפריצה ל-Voicenter, אשר שיתקה את מערכות הטלפוניה של חברות רבות בארץ, בדצמבר האחרון כ-40 חברות שילוח ולוגיסטיקה הושבתו בעקבות הפריצה לחברת התוכנה עמיטל ובהקשר זה חשוב גם לציין את יצרניות מערכות ה-IT הפופולריות Kaseya ו- Solarwinds שחוו תקיפות סייבר מתמשכות אשר השפיעו באופן ישיר ופגעו פגיעה קשה במערך אבטחת המידע של מאות אלפי לקוחותיהן.
מומחי אבטחת המידע של RedX Cyber Security מציגים בפניכם מספר כלים פשוטים לצמצום מרחב האיום הטמון בשרשרת האספקה. ניהול נכון של שרשרת האספקה לפי חמשת הצעדים יסייעו בידיכם להבין ולמפות את האיומים, להתגונן טוב יותר ולהתמודד נכון במקרה של אירוע סייבר המתרחש אצל ספק או נותן שירות שאתם נמנים על לקוחותיו.
צעד ראשון: זיהוי ומיפוי
צרו רשימה של כל הספקים, קבלני המשנה, יועצים חיצוניים ונותני שירותים המספקים שירות, מוצרים, תמיכה או ייעוץ. ברשימה זו, ציינו מהו מהות השירות הניתן מאותו ספק, האם הספק חתום על התחייבות לסודיות, מהי רמת המודעות לאבטחת המידע של אותו ספק לדעתכם, ומה רמת הנגישות של הספק למערכות קריטיות / מידע קריטי בארגון שלכם. עליכם לשאול את השאלות: "האם לספק זה יש אפשרות חיבור מרחוק למחשבים / שרתים בארגון?", "האם הספק מחזיק בבסיס נתונים השייך לארגון, או שיש לו גישה לבסיס נתונים כזה?", "האם הספק הוא בעל נגישות פיזית לציוד מחשוב, מערכות אחסון מידע או מידע פיזי של הארגון?".
כדאי לתת לכל ספק "ציון" המשקלל את כל הפרמטרים האלה לכדי מספר שיסמן עבורכם את רמת הסיכון של כל ספק.
קובץ מיפוי ספקים חינם וזמין להורדה עבורך.
צעד שני: דרישות אבטחת מידע
אחרי שמיפינו את כל שרשרת האספקה של הארגון, זיהינו מיהם הספקים היותר רגישים עבורנו וסימנו את נקודות התורפה האפשריות, הגיע הרגע לצמצם את מרחב האיום. פעולה זו מטרתה להקטין למינימום את הפגיעה האפשרית בעקבות אירוע סייבר שעלול להתרחש אצל הספק, והיא מתקיימת בשני רבדים:
הרובד המשפטי– החתמה על NDA / התחייבות לשמירה על סודיות והכנסה של סעיף "אירוע סייבר" בחוזה ההתקשרות עם הספק. סעיף זה נועד לחייב את הספק ליידע אתכם במקרה של אירוע סייבר אצל אותו ספק, לתת לכם כלים להתמודד עם אירוע סייבר במקרה שהוא "זולג" או משפיע על ארגונכם באיזשהוא אופן, ולפצות אתכם במקרה של פגיעה שנגרמה לארגונכם בעקבות אירוע סייבר אצל הספק.
הרובד התפעולי– בדקו את הנחיצות של כלי השליטה מרחוק בהם עושה הספק שימוש. בדקו את הגדרות האבטחה שלהם וודאו שהם מעודכנים לגרסא העדכנית ביותר. דרשו אימות רב שלבי (MFA) ככל אשר מתאפשר. החליפו סיסמאות לגישה לשירותי הספק לעתים קרובות. הגבילו את גישת הספק למערכות ומידע של ארגונכם לכתובת IP ספציפית, משתמש ספציפי וכדומה.
צעד שלישי: בקרות כשיגרה
בצעו ביקורת עיתית על פעולותיו של הספק מול ארגונכם: האם הספק ביצע שינויים במערכות או במידע השייך לארגונכם? אם כן, מתי בפעם האחרונה בוצעו שינויים כאלה ומאיזה סוג? מנו גורם ספציפי בארגונכם שאחת ממשימותיו תהיה לנטר את פעולותיהם של הספקים אל מול המערכות / המידע הקריטי של ארגונכם. באם תימצא חריגה, למשל שינוי לא מורשה בתצורה, בסיס נתונים, הגדרות או ציוד, באחריות אותו גורם שמיניתם להתריע בפני ממונה אבטחת המידע או דרג ההנהלה הרלוונטי שזוהתה חריגה כזו. יש לתחקר כל אירוע שהוגדר כחריגה, ולהפיק מסקנות ולקחים בסיום התחקור.
לדוגמה: בקשו שיחזור יזום של המידע שלכם, בקשו אישור לקיום מבדקי חדירה תקופתיים, תתקשרו למוקד התמיכה או השירות של הספק ובדקו האם אתם מנגנון הזיהוי והאימות מאובטח.
צעד רביעי: מודעות
הגורם האנושי הוא החוליה החלשה, אבטחה טכנולוגית טובה ככל שתיהיה ניתנת לעקיפה בקלות ע"י מניפולציה של הגורם האנושי. בידקו מי הגורמים אשר עובדים מול הספקים בצד שלכם ובצד של הספק והקפידו על הדרכות אבטחת מידע רלוונטיות תקופתיות.
צוות האבטחה של RedX הצליח לקבל הרשאות גישה לממשקי ניהול של ספקי סליקת אשראי, לגשת לדוחות כספיים רגישים ומסמכים משפטים שנשמרו ע"י רו"ח ועו"ד בממ"ק פתוח בקומת המשרד.
האם תצליחו לגרום להנה"ח של הספק להעביר אליכם כרטסת הנה"ח ללא זיהוי?
האם תצליחו לקבל עותק של פסק דין או דוחות כספיים ממשרד הרו"ח / עו"ד של הספק?
צעד חמישי: היערכות לאירוע סייבר בשרשרת האספקה
צרו נוהל ברור לתפעול אירוע סייבר כאשר הוא מתרחש בחצרו של ספק שיש לו השפעה משמעותית על פעילות ארגונכם. נוהל זה צריך לכלול:
א. גורמי עניין: מיהם הגורמים בארגונכם שצריכים לדעת על האירוע? מיהם הגורמים שיש להפעיל בקרות אירוע? (דרג ההנהלה, ייעוץ משפטי, צוות IT, מנהל אבטחת המידע). האם יש צורך בהפעלת דוברות ויח"צ לתקשורת מול לקוחות?
ב. אחריות וסמכויות: ציינו בנוהל באופן ברור מה תפקידו של כל אחד מהגורמים שציינתם בסעיף גורמי העניין, מהם תחומי האחריות של כל אחד מהם ומהן הסמכויות של כל אחד- מי מורשה לקבוע הפסקת התקשורת עם ספק מסויים? האם יש צורך בכינוס ועדה?
ג. זיהוי ותיוג: מהי ההגדרה שלכם ל"אירוע סייבר משמעותי" ומאיזו דרגה של "אירוע סייבר משמעותי" תחליטו על הפסקת ההתקשורת עם ספק שחווה אירוע סייבר?
ד. סדר פעולות לביצוע: מיפוי הנזק האפשרי / הנזק שנגרם מאירוע הסייבר אצל הספק, סגירה של ממשקים שעלולים לאפשר זליגה של האירוע לארגונכם, איסוף מירב המידע הזמין לגבי האירוע שהתרחש ומידת ההשפעה שלו על הספק.
ה. הסקת מסקנות: בסיומו של התהליך עליכם לקבוע האם הספק הוא עדיין גורם אמין מבחינתכם? האם יש צורך בשינוי שיטת העבודה מולו? ניטור הדוק יותר על כלל הפעילות מולו? הפסקת ההתקשרות? סיכום האירוע צריך להיות מועבר לדרג ההנהלה ומתוקשר לדרג העובדים שבא עם אותו ספק במגע, החל מאנשי התמיכה וכלה בהנה"ח, שלא יווצר מצב שעל אף שהתקבלה החלטה לא לצרוך שירותים מאותו ספק או לשנות את אופן העבודה מולו, השינויים לא ייושמו בשטח והסיכון עדיין ישאר בעינו.
יצירת קשר עם RedX
